הקדמה

כלי הבינה המלאכותית מבוססים על תשתית טכנולוגית הנקראת למידת מכונה (ML), שהיא היכולת של המחשב ללמוד בעצמו ממאגרי נתונים הכוללים קבצי טקסט, קול, וידאו וכיוצא באלה.

השאלה הנשאלת היא האם כלי הבינה המלאכותית מפרים זכויות יוצרים של צדדים שלישיים באותם מאגרים? ואם כן, האם מי שעושה שימוש בכלי בינה מלאכותית חשוף לתביעה מצד יוצר היצירה?

שאלות אלה פוגשות אותנו מדי יום.

למשל:

האם מותר  לבנות אתר אינטרנט המבוסס על תמונות שיצרו כלי בינה מלאכותית?

האם מותר  להציג מצגת שנוצרה על ידי כלי בינה מלאכותית?

האם מותר לפרסם פוסטים בפייסבוק שנוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית?

על שאלות אלה ננסה לענות במאמר זה.

גילוי דעת שפרסם משרד המשפטים בישראל

בגילוי דעת שפורסם בחודש דצמבר 2022, הוצגה עמדה עקרונית של משרד המשפטים לפיה, ככלל, למעט מקרים חריגים,

שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון המכונה יהיה מותר גם ללא קבלת אישורם של בעלי הזכויות בתכנים, זאת נוכח סעיף "שימוש הוגן" הקבוע בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2017.

נסביר, כי סעיף שימוש הוגן מתיר שימוש ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים לצרכי לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, ועוד. לפי עמדת משרד המשפטים, המכונה "לומדת" מתוך אותם מאגרים, ועל כן שימוש המכונה במאגרים לצורך זה מותר לפי חוק.

עמדה זו של משרד המשפטים נועדה להסיר "חסמים משפטיים" שיאטו את התקדמות הטכנולוגיה. אולם, חוות דעת זו התייחסה אך ורק לתהליך הלימוד של המכונה, ולא נתנה מענה באשר לחוקיות התוצר של מערכת בינה מלאכותית.

נמחיש באמצעות דוגמה:

א. המכונה סוקרת ו-"לומדת" תמונות של אמנים באינטרנט – לפי חוות הדעת של משרד המשפטים, עצם הסקירה על ידי המכונה לא מהווה הפרת זכויות יוצרים.

ב. אדם מעוניין ליצור תמונות לאתר האינטרנט שלו באמצעות כלי בינה מלאכותית. כלי הבינה המלאכותית שבו הוא עושה שימוש, יצר עבורו תמונה שזהה לתמונה אחרת שיצר אמן מסוים. אותו אדם שעשה שימוש בכלי, בכלל לא מודע לקיומה של התמונה המקורית. יחד עם זאת, התוצר שכלי הבינה המלאכותית יצר עבורו, ובו הוא עושה שימוש, עשוי להיחשב כהעתקה של היצירה המקורית ומכאן שאותו אדם חשוף לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.

תביעות שהוגשו לאחרונה נגד כלי בינה מלאכותית

לאחרונה הוגשו מספר תביעות בעולם נגד כלי בינה מלאכותית בטענה להפרת זכויות יוצרים, ביניהן תביעה ייצוגית בדרישה לפיצוי של מיליארדי דולר וקריאה להגביל את השימוש בחקיקה מתאימה.

גם בארצות הברית התביעות מתחילות להיערם.

כך, במקרה אחד הגישו מספר אמנים תביעה ייצוגית בארה"ב נגד החברות Stability AI, Midjourney ו-Deviantart שעומדות מאחורי מחוללי תמונות באמצעות בינה מלאכותית.

טענת האמנים היא ששלושת מחוללי התמונות היוצרים תמונה לפי פקודה טקסטואלית, התאמנו על מאגר מידע שכולל תמונות שהפרו זכויות יוצרים של מיליוני אנשים.

תביעות נוספות הוגשו נגד Open AI ונגד חברת GitHub.

גם סוכנות הצילום Getty Images הגישה בארה"ב ובבריטניה תביעות נגד Stability AI בטענה שהכלי שיצרה, Stable Diffusion, הפר את זכויות היוצרים שלה בתמונות.

מסקנות

בשלב הזה, הואיל והשימוש בבינה מלאכותית טרם הוסדר בחקיקה, וטרם התקבלו הכרעות של בתי המשפט בארץ ובעולם בענייני הבינה המלאכותית,

ובפרט בשאלות הנוגעות להפרת זכויות יוצרים, ומניתוח החקיקה הקיימת, כפי שהיא היום,

אנו סבורים שקיימת חשיפה משפטית של הפרת זכויות יוצרים בעת עשיית שימוש בתוצרים של כלי הבינה מלאכותית.

יחד עם זאת חשוב להדגיש שאנו עדים למהפכה של ממש.

מהפכה זו, מזכירה מאוד את המהפכה שקרתה בתעשיית המוסיקה.

אם פעם בשביל לשמוע מוסיקה היינו חייבים לקנות דיסק של אמן בשביל לא להפר את זכויות היוצרים בשירים, הרי שהיום כל השירים נמצאים בלחיצת כפתור בספוטיפיי ובאפליקציות נוספות.

המהפכה בתעשיית המוסיקה שינתה את האופן שבו אנו שומעים שירים, ושינתה, הלכה למעשה, את כל המודל הכלכלי של תעשיית המוסיקה בעולם.

לא מן הנמנע שאותו דבר יקרה גם בתחומים נוספים, לרבות בתחום האומנות והספרות. והכל בזכות (או בגלל?) הבינה המלאכותית.

מה שבטוח הוא שאת הטכנולוגיה לא ניתן לעצור, וכל מי שניסה לעשות זאת בעבר – נכשל.

אולם עד שהמפכה תתרחש, הרי שברמה המשפטית – החשיפה עודנה קיימת.