חלמתם להקים עסק. שיתפתם על כך את הסביבה הקרובה שלכם. מישהו מהם הכיר לכם את השותף המיועד שמתאים "בדיוק בשבילכם". הכרתם, התחברתם, החלטתם ללכת על זה.
התנהלתם איתו בצורה לא פורמלית. הרי יש לכם חברים משותפים. לא חתמתם איתו על הסכם שותפות. נתתם לדברים לזרום. עם הזמן, השותף קנה את אמונכם. הוא ביקש ממכם להוציא לו תלושי שכר – אז הוצאתם. הוא ביקש ממכם לפתוח לו קרן פנסיה ולהעביר לשם תשלומים – אז העברתם. וכשהוא רצה לסיים את יחסי השותפות אתכם הוא ביקש מכתב פיטורים לביטוח לאומי, אז נתתם.
ואז התעוררתם לסיוט הגדול של החיים שלכם. הוא הגיש נגדכם תביעה לבית הדין לעבודה על סכום של 500,000 ₪ וטען שבכלל לא הייתם שותפים, אלא שהוא היה עובד שלכם ואתם הייתם המעסיקים שלו. ובשביל לתמוך בטענה שלו, אילו ראיות הוא הציג? כן. את תלושי השכר שהוצאתם לו, את ההפקדות לקרן הפנסיה, את מכתב הפיטורים עליו חתמתם, ועוד שלל הודעות מהן עולה שפיקחתם על העבודה שלו.
ועכשיו הוא תובע ממכם חצי מיליון שקלים על שכר שלא שולם, הלנות שכר, דמי הבראה, פיצויים, חופשה, וזכויות נוספות מכח דיני העבודה. על פניו התיק נראה סגור, עם ראיות חד משמעיות לטובתו.
לסיוט הזה התעורר לקוח של המשרד לפני 3 שנים, והיום אנחנו שמחים לבשר שהסיוט הזה נגמר. לאחר ניהול הליך משפטי ארוך וקשה, שכלל תביעות הדדיות של הצדדים, הצלחנו להוכיח לבית הדין לעבודה שאותו עובד היה לאמיתו של דבר שותף, למרות כל הראיות שהציג. וכך, בסיום דיון ההוכחות, המליץ בית הדין ל"עובד" לחזור מהתביעה שהגיש, ולפצות את הלקוח שלנו בסכום של 27,500 ₪.
מלכתחילה, היה עדיף כמובן שהצדדים יערכו הסכם שיסדיר את מערכת היחסים ביניהם. אך בדיעבד, ישנה חשיבות מכרעת לאופן ניהול ההליך בבית הדין לעבודה, ולהכרה מעמיקה ויסודית של המצב המשפטי. וזו המומחיות שלנו.
בקיצור, מדובר בעובד שתבע מעסיק שאני מייצג בסכום של 500,000 ₪, ובסוף התביעה של נדחתה והוא חויב לשלם ללקוח שלי 27,500 ₪. לא רואים דבר כזה כל יום.
יש לכם שאלות? נקלעתם לסיטואציה דומה? צרו קשר עם משרדנו.
