זכויות עובדים ומעסיקים בשעת חירום

בעקבות המלחמה ומצב החירום שהוכרז במדינה, עולות שאלות רבות ביחס לזכויות העובדים במקום העבודה.
האם עובדים שלא מגיעים לעבודה זכאים לשכר?
האם עובדת שנאלצת להישאר בבית לשמור על הילדים זכאית לשכר?
האם, ובאילו תנאים, ניתן לפטר עובדים או להוציאם לחל"ת?

על שאלות אלה ועוד נענה במדריך זה. אך ראשית, הבהרה חשובה:
קיים בלבול נפוץ בקרב הציבור בין האיסור החל על המעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו ממקום העבודה בזמן מלחמה, לבין חובת המעסיק להמשיך לשלם לעובד שכר על אף היעדרותו ממקום העבודה.
לא תמיד קיימת חפיפה בין הדברים.

כלומר, מקום בו החוק אוסר על מעסיק לפטר עובד בשל היעדרותו ממקום העבודה – אין זה אומר בהכרח שקיימת חובה על המעסיק לשלם שכר לאותו עובד.
ראינו לנכון לעמוד על נקודה זו ולהבהירה טרם נצלול לעומקם של דברים.

1. האם עובדים הנעדרים מהעבודה בשל המלחמה זכאים לשכר?

לפי שעה, לעובד הנעדר ממקום העבודה בשל ציות להוראות פיקוד העורף או בשל טיפול בילד עד גיל 14 שמוסד הלימודים שלו נסגר לפי הוראת פיקוד העורף, לא נקבעה זכות לשכר.
משמעות הדברים היא שנכון להיום עובד שנעדר ממקום העבודה בשל מגבלות של פיקוד העורף לא זכאי לשכר – אלא אם כן ייקבעו הסדרים שקובעים אחרת בהמשך.

נבהיר: העובדה שאין הסדר היום לא מחייבת את המסקנה שלא יהיה הסדר בעתיד.
ההיפך. קביעת הפיצוי לעובדים נבחנת בדרך כלל בדיעבד, הן לעצם הזכאות והן לגובה הפיצוי.
כך למשל, במערכות קודמות (שומר חומות, עמוד ענן, צוק איתן) חויבו מעסיקים לשלם בדיעבד שכר לעובדים שנעדרו מהעבודה בשל הנחיות פיקוד העורף.
בשלב הזה יש להמתין להסדרים שיגובשו בעתיד.

2. כיצד השכר משולם במקרה של הסדר?

המעסיקים ישלמו לעובדים שכר כרגיל כאילו עבדו, ולאחר מכן יפנו לקבל פיצוי עבור תשלום השכר באמצעות תביעות שיגישו למס רכוש. הכל, כמובן, בכפוף להוראות ההסדרים העתידיים.

3. האם המעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה כפויה?

ככל שלעובד יש יתרה של ימי חופשה המעסיק רשאי להוציא את העובד לחופשה שלא תעלה על 7 ימים.
ככל שהחופשה עולה על 7 ימים, על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת בת 14 ימים מראש טרם החופשה.
כמובן שהעובד והמעסיק רשאים להגיע להסכמות באשר לניצול יתרת ימי החופשה של העובד, ואף רצוי להגיע עם העובדים להסכמות כאמור.
יודגש – לא ניתן להוציא עובד לחופשה כפויה אם אין לו יתרה צבורה בתלוש השכר. לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לא ניתן להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית, וחופשה כאמור תהיה על חשבון המעסיק בלבד.

5. האם המעסיק רשאי להוציא את העובד לחל"ת (חופשה ללא תשלום)

ניתן להוציא את העובד לחל"ת אך ורק בהסכמת שני הצדדים. מעסיק אינו רשאי להוציא את העובד לחל"ת באופן חד צדדי, ומעשה כאמור עלול להיחשב פיטורים שלא כדין.

6. איסור פיטורים

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006 אוסר על המעסיק לפטר בזמן מלחמה כל אחד מהעובדים הבאים:

א. אסור לפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה או בשל אי ביצוע עבודה, מחמת הוראה של פיקוד העורף שבשל אותה הוראה נמנע מן העובד להתייצב לעבודה או לבצע אותה.
למשל: אם במקום העבודה אין מרחב מוגן, והוראת פיקוד העורף קובעת שניתן לפתוח רק מקומות עבודה שיש בהם מרחב מוגן, אז לא ניתן לפטר עובד שסירב להגיע למקום עבודה שאין בו מרחב מוגן.
נבהיר שלא מדובר באיסור פיטורים גורף. אם למשל עובד לא מגיע לעבודה בגלל חשש אישי, אך לא בשל ציות להוראה של פיקוד העורף (כמו במקרה שמקום העבודה ממוגן) אז ככל הנראה לא תחול עליו הגנה מפני פיטורים.

ב. אסור לפטר עובד שנעדר מעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14 שמוסד הלימודים שלו נסגר עקב הוראה של פיקוד העורף. הגנה זו ניתנת להורה אחד בלבד.
בעבר, עובדים אלה אף קיבלו פיצוי בגין היעדרותם.

ג. אסור לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים במהלך השירות ובמשך 30 יום לאחריו, אלא בהיתר מיוחד מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.

ד. אסור לפטר עובד עם מוגבלות במקרה שהוראות פיקוד העורף אינן מאפשרות לו להגיע למקום העבודה.

7. עבודה מרחוק

המעסיק רשאי לדרוש מהעובד לעבוד מהבית (למשל – במקרה שמקום העבודה אינו ממוגן). במקרה כזה, יהיה זכאי העובד לשכר מלא בגין עבודתו.
ההחלטה אם לאשר עבודה מרחוק מצויה בתחום הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. כך, מעסיק שאינו מעוניין בעבודה מהבית והנחיות פיקוד העורף אינן מונעות את פתיחת העסק, רשאי לדרוש מהעובדים לעבוד ממקום העבודה עצמו.

אנו נמשיך לעדכן בכל התפתחות והנחיה רלוונטית לזכויות עובדים ומעסיקים.

הישארו מעודכנים באתר ובעמוד הפייסבוק של המשרד כאן.

לקבלת עדכונים שוטפים למייל הירשמו לניוזלטר של המשרד כאן.