מבוא

יזמים ובעלי עסקים מתמודדים לעיתים קרובות עם שאלה מהותית כאשר הם מחפשים לרכוש או להשקיע בעסק:
האם לקנות את מניות החברה או לרכוש את נכסיה?
מדובר בשתי אפשרויות שונות לחלוטין, ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות משלה.
במאמר זה נעשה סדר בדברים, ונעזור לכם להגיע להחלטה מושכלת.
אנו נעמוד על ההבדלים בין רכישת מניות לרכישת נכסים, וכן על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהשיטות.

הצדדים לעסקה:

ברכישת מניות העסקה היא בין הרוכש לבעלי המניות הקיימים בחברה הנרכשת.
כלומר, הרוכש נכנס בנעלי בעלי המניות הקיימים והם מעבירים לו את מניותיהם בחברה. בעסקה כזאת, המצב של החברה הנרכשת לא משתנה, למעט שינוי הבעלות.
ברכישת נכסים לעומת זאת, העסקה היא בין הרוכש לבין החברה שמוכרת את הנכסים (ולא בין בעלי המניות). בעסקה כזאת, לאחר השלמתה, בעלי המניות בחברה שמוכרת את נכסיה יישארו כפי שהם, הרוכש ישאר אישות משפטית נפרדת מהחברה שמוכרת את נכסיה, אך הנכסים שנרכשו יצאו מהחברה המוכרת ויעברו לרוכש.

מהות העסקה:

בעסקה לרכישת מניות, הרוכש רוכש את כל הזכויות של החברה הנרכשת,אך גם את כל החובות וההתחייבויות שלה.
בעסקה לרכישת נכסים, הרוכש רוכש רק נכס ספציפי כך שההתייבויות והחובות של החברה שמוכרת את נכסיה לא עוברות לרוכש (אלא אם מדובר בחוב על הנכס הספציפי שנרכש).
בעסקה לרכישת מניות, הרוכש לא יכול לבחור איזה נכסים הוא רוכש ואיזה התחייבויות הוא מקבל על עצמו. הוא רוכש את כל החברה על זכויותיה, התחייבויותיה, וחובותיה.
בעסקה לרכישת נכסים, לרוכש קיימת יכולת לבחור נכס ספציפי של החברה.

נמחיש באמצעות דוגמה:

חברה בע"מ מוחזקת על ידי תומר ונאור. לחברה בע"מ יש שלושה נכסים: רשימת לקוחות, טכנולוגיה וציוד. לחברה הזאת גם יש חוב לאחד העובדים שלה.
בעסקה לרכישת מניות, הרוכש מקבל את החברה במצבה AS IS, כלומר, על כל נכסיה וחובותיה.
בעסקה לרכישת נכסים לעומת זאת, הרוכש יכול לבחור האם הוא מעוניין לקנות רק את הטכנולוגיה, רק את הציוד, או רק את רשימת הלקוחות. ובעסקת מכר כזאת, ככלל הוא לא יקבל על עצמו את החוב של החברה לעובד. בעסקה כזאת, נכסים או חובות שלא נרכשו – יישארו בחברה המוכרת.

למי מועברת התמורה?

בעסקת לרכישת מניות, התמורה מועברת ישירות לבעלי המניות.
בעסקה לרכישת נכסים, התמרה מועברת לחברה עצמה ובעלי המניות לא מקבלים דבר (יש אפשרות לדירקטוריון החברה להכריז על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהתאם להוראות הדין).

היבטי מס:

בעסקה לרכישת מניות, בעלי המניות ימוסו במס רווח הון על מכירת המניות.
בעסקה לרכישת נכסים, ככל שבעלי המניות ירצו "להיפגש עם הכסף" ממכירת הנכסים, יחלו מיסוי כפול: תחילה החברה תמוסה במס על הפעילות שנמכרה, ולאחר מכן ימוסו בעלי המניות על משיכת דיבידנדים.

מה דין העובדים?

בעסקה לרכישת מניות העובדים לא אמורים להיות מושפעים מעצם העסקה, אלא אם ההנהלה החדשה החליטה לשנות את המצב הקיים (להתייעל, לגייס, להחליף).
בעסקה לרכישת נכסים לעומת זאת, יש מקום לשקול פיטורי עובדים מצד החברה המוכרת, שכן פונקציה עסקית יצאה מתוכה לרוכש. מנגד, הרוכש יכול להחליט (בכפוף להסכמת העובדים) מי ימשיך לעבוד אצלו. החליט הרוכש שמי מהעובדים ימשיך לעבוד אצלו, קיימות שתי אפשרויות: (א) העובדים יפורטו מהחברה המוכרת ויועסקו מחדש בחברה הרוכשת; (ב) או שהעברת העובדים תתבצע תוך שמירה על רצף הזכויות.

סיכום ומסקנות

עסקה לרכישת מניות היא עסקה הכרוכה בסיכון גדול יותר, שכן הרוכש מקבל את החברה על כל התחייבויותיה, חובותיה ונכסיה. לכן, בעסקה כזאת ישנה חשיבות גדולה לבדיקת נאותות מקיפה ומעמיקה, הבוחנת את כל ההיסטוריה של החברה. מטבע הדברים, מדובר בהליך ארוך יותר ויקר יותר.
עסקה לרכישת נכסים כרוכה בסיכון נמוך יותר, שכן הרוכש מקבל נכסים ספציפיים ולא מקבל על עצמו את כל התחייבויות החברה. בדיקת הנאותות בעסקה כזאת תהיה מצומצמת ומהירה יותר לנכסים הנרכשים. מטבע הדברים, מדובר בהליך קצר יותר וזול יותר.